This page uses content from Wikipedia and is licensed under CC BY-SA.

ויקיפדיה

ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

ויקיפדיה היא מיזם רב־לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שכולם יכולים לערוך. כעת יש בוויקיפדיה העברית 241,991 ערכים.

P mathematics.svg מתמטיקה P physics.svg פיזיקה P chemistry.svg כימיה
P space.png מדעי החלל P technology.png טכנולוגיה P biology.svg ביולוגיה
P medicine.svg רפואה P geography1.png גאוגרפיה P Society.png מדעי החברה
P Economy.png כלכלה P parthenon.svg מדע המדינה P La Liberte.png היסטוריה
P religion world.svg דת P judaism.svg יהדות P Israel Flag2.png ישראל
P treble clef.svg מוזיקה P literature.svg ספרות P vip.svg אישים
P SPORT.png ספורט P art.png אמנות P countries.png מדינות העולם
פורטל היום

P Aleph.png

פורטל השפה העברית מציג את מכלול הערכים והנושאים הקשורים לעברית על כל מאפייניה. בפורטל ניתן למצוא קישורים בנושא התפתחות ותחיית השפה ושלביה, הגיות שונות, ערכים בנושא האלפבית, הכתיבה והתחביר העברי, קישורים לנושאי הספרות העברית, אוסף מילים מעניינות בשפה ועוד.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
P art.png אמנות P physics.svg פיזיקה
P geography1.png גאוגרפיה P chemistry.svg כימיה
תמונת היום
תמונת היום
אנדרטת הזיכרון לרצח העם הארמני, השוכנת על גבעה המשקיפה על ירוואן, בירת ארמניה

אנדרטת הזיכרון לרצח העם הארמני, השוכנת על גבעה המשקיפה על יֶרֶוָואן, בירת ארמניה. ההחלטה על הקמת האנדרטה נעשתה בתקופת השלטון הסובייטי בעקבות הפגנות שהתקיימו בירוואן ב-24 באפריל 1965, שבמהלכן הפגינו כ-100,000 אנשים במשך 24 שעות לציון 50 שנה לרצח העם. האנדרטה הושלמה בשנת 1967. בשנת 1995 נפתח בקרבתה המוזיאון לרצח העם הארמני, הפועל גם כמוסד מחקר לרצח העם.


ציטוט יומי
ציטוט יומי

וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה', אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל.


ערך מומלץ
ערך מומלץ
אלפונס ברטיון

אלפונס ברטיון (18531914) היה שוטר צרפתי, מאבות הזיהוי הביומטרי וממציא השיטה האנתרופומטרית, שיטת זיהוי המבוססת על מדידות גופניות, שהייתה מהשיטות המדעיות הראשונות לזיהוי פושעים שבהן השתמשה המשטרה. לפניה ניתן היה לזהות פושעים בעיקר על סמך עדויות ראייה, שהיו בלתי מהימנות. את שיטת הזיהוי של ברטיון החליפה לבסוף שיטת הזיהוי המסתמכת על טביעת אצבע, אך תרומות אחרות שלו, כגון שכלול ה"פוטו-רצח" והסיסטמיזציה של צילום זירות רצח, ניכרות עד ימינו.

שיטתו של ברטיון יוצרת קשר מורכב בין הפורטרט המצולם לבין המציאות. דמיון המצולם למציאות אינו נמדד ביחס לרשמי החושים והראייה, אלא ביחס למערכת המדידה והתיוק. תפיסת הדמיון של התצלום למציאות, בשיטת הזיהוי שהציע, מזכירה ניסויים מדעיים אחרים שנעשו בעזרת המצלמה באותה תקופה, כגון תצלומי כרונופוטוגרפיה שיצר אטיין ז'ול מארה או תצלומים מורכבים שיצר פרנסיס גולטון, בהם המצלמה אינה מתעדת את מה שהעין רואה ממילא, אלא מייצרת תצלומים מהירים יותר ממה שעין בלתי מזוינת יכולה לראות (מארה) או תצלומים סטטיסטיים שמרכיבים יחד מספר רב של דימויים ליצירת טיפוס אידיאלי ממוצע (גולטון). מהרגע שבו חצה הצילום את סף הראייה, תצלומים הפכו ליותר מאשר תמונות – הם הפכו למידע, וככאלו, המידע שבתצלומים אינו נגזר מהשוואתם למציאות, אלא מהשוואתם לתצלומים אחרים.

השיטה, שכונתה ברטיונאז', הצליחה מאוד בעולם, אומצה ב-1893 בארצות הברית, בבלגיה, בשווייץ, ברוסיה, ברוב מדינות דרום-אמריקה, בתוניסיה, במערב הודו הבריטית וברומניה. מאוחר יותר אומצה השיטה במדינות רבות נוספות, וברטיון זכה באותות כבוד רבים בשל המצאתו.

הידעת?
הידעת?
קן תנין
בשונה מיונקים ומעופות, לעוברים של חלק ממיני התנינאים, הצבים והקשקשאים אין כרומוזומי מין, ובמקום זאת המין של כל פרט נקבע בהתאם לטמפרטורה בקן במהלך השבועות הראשונים לדגירה. הטמפרטורה הקריטית משתנה ממין טקסונומי אחד למשנהו. אצל התנינאים, למשל, היא נמצאת באזור ה-30 מעלות צלזיוס. עוברי אליגטורים שהטמפרטורה בקן שלהם תהא יותר מ-32 מעלות צלזיוס יוולדו זכרים, בעוד שעוברים שהטמפרטורה בקן שלהם תהא פחות מ-30 מעלות צלזיוס יהיו ככל הנראה נקבות.
היום בהיסטוריה
היום בהיסטוריה
אולם הקריאה בספריית הקונגרס
אירועים בלוח העברי
אירועים בלוח העברי
קבר י"ל פרץ בוורשה
חדשות ואקטואליה
חדשות ואקטואליה
וולודימיר זלנסקי

נפטרו לאחרונה: ז'אן, הדוכס הגדול של לוקסמבורג, בילי מקניל, התר הרפר, ירון זילברברג, פסח סלבוסקי, יעקב נחושתן

מיזמי ויקימדיה אחרים
מיזמי ויקימדיה אחרים

Welcome to the Hebrew Wikipedia. For assistance in other languages, please see the embassy.